If you can't read this, an online version is available here
 
גיליון 19, פברואר 2008

שלום,

כשקר וגשום מה יותר טוב מלשתות ציר ולהתלוצץ, לכן הפעם שילבנו את שני הדברים;
בזרקור-  עניין של צירים- איזה תפקידים יכולים להיות למשרד ניהול פרויקטים. במדור עולמי- ניתוח משעשע משהו לאחד הקרבות הידועים בהיסטוריה כולל מסקנות מחמירות.
ולסיום, הבאנו אנקדוטה משעשעת לקראת פורים על אחשוורוש שבסופה גם נכרת ראש.

אנו מקווים שתמצאו את הירחון מעניין ושימושי.
נשמח לקבל הארות, הערות, והצעות.

בברכה,

חן בנדור  ניר
מנהלת חטיבת סביבה
ספיר ניהול תהליכים וסביבה בע"מ

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------


עניין של צירים –  מאמר חמישי בסדרה
במאמר הקודם דנו במודלים של בגרות ארגונית וכיצד בגרות הארגון בתחום ניהול הפרויקטים משליכה על אופיו ותחומי עיסוקו של המשרד לניהול פרויקטים.
http://www.sapir-cs.com/January_2008.html
המאמר הנוכחי הוא האחרון בסדרה העוסקת במשרד ניהול פרויקטים. החודש נסקור מה הן הפעילויות הספציפיות בהן יכול משרד ניהול הפרויקטים לעסוק. לשם כך ניעזר באבחנות שלנו אודות צירי ההגדרה של המשרד.
( (http://www.sapir-cs.com/december_2007.html .

ציר הדרכתי
מקצועי
משרד ניהול פרויקטים הפועל לפי הציר ההדרכתי – מקצועי הוא בעל רקע של משאבי אנוש, פעמים רבות התנעתו ואיושו מקורם במחלקה ארגונית זאת.
בציר זה עוסק המשרד בנושאים הבאים:

  • הדרכה בארגון – בתיאום הדרכות על ידי ספקי חוץ או בפיתוח יכולות הדרכה פנים ארגוניות.
  • יצירת ספריה ארגונית ומאגר ידע בתחום ניהול הפרויקטים.
  • התווית תוכניות קידום והדרכה למנהלי פרויקטים.
  • ניתוח ואבחון של יכולות מנהלי הפרויקטים והמשאבים האנושיים במטרה ליצור מסד נתונים כלל ארגוני המרכז את הכישורים של           העובדים.
  • פיתוח כישורים 'רכים' של מנהלים ועובדים העוסקים בפרויקטים.
  • יצירת שפה אחידה לניהול פרויקטים.
  • הובלת פרויקטי שיפור שונים בתחום והובלת השינוי הארגוני הנוצר מכך.

ציר ייעוץ יישום
בתחום זה, משרד ניהול הפרויקטים מתרכז במתן ייעוץ למנהלי הפרויקטים בהיבטים מקצועיים, טכניים וטכנולוגיים של פרויקט, ובחניכה של מנהלי פרויקט חדשים. בקצה השני של ציר תחום זה, המשרד מוגדר כ'בית' של מנהלי הפרויקטים – בד"כ יאוייש המשרד ע"י מנהלי פרויקטים בכירים היכולים הן לחנוך מנהלים חדשים והן להוביל פרויקטים בעצמם. דהיינו: מנהלי הפרויקט כפופים מנהלתית למנהל המשרד ומוקצים לפרויקטים השונים ממנו.
הגדרת תפקידו של המשרד לפי ציר ייעוץ–יישום תומכת בניהול אפקטיבי של מנהלי הפרויקטים, הבטחת מסלול התקדמותם, ויצירת גג למנהלים אלה.

ציר טקטי אדמיניסטרטיבי אסטרטגי
בתחום הטקטי אדמיניסטרטיבי עוסק המשרד בתחומים הבאים:

  • שליטה ובקרה על הפרויקטים
  • איסוף נתונים מהפרויקטים.
  • בקרה אחר משאבים וריכוז נתונים אודות המאמץ המושקע בפרויקטים,
  • עדכון סטאטוס והתקדמות הפרויקטים, ליצירת מאגר נתונים מרכזי ובסיס מידע אודות כלל הפרויקטים והמשאבים הקיימים – כבסיס לניהול פורטפוליו.
  • הגדרת והטמעת תוכנות רלבנטיות לשליטה ובקרה על הפרויקטים.

בתחום האסטרטגי מגדיר המשרד את המתודולוגיה הארגונית לניהול פרויקטים ואת התהליכים, הכלים והשיטות המתחייבים ממתודולוגיה זאת.
בד"כ משרד כנ"ל מקורו במחלקת ה IT , מחקר ופיתוח וכדומה; לעיתים רחוקות המשרד מגיע ממחלקת האיכות.

קונפליקט מרתק נוצר כאשר מחלקת האיכות האמונה על איכות התהליכים, מגדירה מחזור חיי פרויקט ממוקד מוצר, ואילו משרד ניהול הפרויקטים, אשר לרוב אינו מסונכרן עם מחלקת האיכות, מגדיר מתודולוגיה ארגונית לניהול פרויקטים. בפועל נוצרות שתי מערכות מקבילות ומנהלי הפרויקטים מתבקשים לנהל לפי שתי מתודולוגיות דומות. כתוצאה העומס האדמיניסטרטיבי על מנהלי הפרויקטים גדל והמוטיבציה שלהם להיות שותפים למאמץ של המשרד לקדם את נושאי ניהול הפרויקטים בארגון קטן ודועך.

אנו תקווה שהצלחנו לשפוך אור במסדרת מאמרים זאת, אודות המשרד הארגוני לניהול פרויקטים.
בירחונים הקרובים נסקור היבטים שונים של מחזור חיי הפרויקט.

מאת: מיכאל ניר מנכ"ל ספיר ניהול תהליכים וסביבה בע"מ

 





הקשר בין אחשוורוש, אסתר ומיקור חוץ בעת העתיקה:

המלך הפרסי כסרכסס ישב על כס זהב על הצוק מעל מפרץ סאלאמיס, המתין לתחילת הקרב והיה בטוח בניצחונו. השנה הייתה 480 לפני הספירה ומתחתיו עמד להתרחש אחד הקרבות הימיים הגדולים והמפורסמים בעת העתיקה. קרב שיש הטוענים שקבע את מעמדו של העולם המערבי ותרבותו ועצר את ההתפשטות הפרסית.

הצבא של כסרכסס לא היה מבייש במבנהו ובגודלו חברות רב לאומיות של ימינו. הוא היה הצבא הגדול ביותר שידע העולם עד כה. כל כך גדול שההיסטוריונים מתארים כיצד בחניותיהם, ייבשו החיילים הפרסיים מקורות מים שלמים. הוא הורכב מחיילים שהגיעו מ 46 לאומים שונים מרחבי האימפריה הפרסית. הצי שהגיע לקרב כלל יותר מ 600 כלי שייט בינהם פיניקים, מצרים, יוונים ועוד.
רבים מהחיילים בצבאו של כסרכסס היו שכירי חרב. בעוד שהאדמירלים, הנחתים והקשתים שתפקידם היה לפקח על החיילים שכירי החרב היו ממוצא פרסי בלבד.
האויב שנלחם בצי של כסרכסס באותו קרב היה קואליציה יוונית שהורכבה ממדינות ומדינות ערים שבראשם עמד תמוסתיקלס.

אם נשווה את צבאו של כסרכסס לחברה רב לאומית מודרנית נראה שרבים מהחיילים/ שכירי החרב היו בעצם עובדי מיקור חוץ. מנהג זה היה נפוץ ומקובל כבר בעת העתיקה, מימאים פיניקים בצי של כסרכסס ועד פרשים גרמניים בחיילות הרומאים. קיים הבדל בין העסקת שכירי חרב בעת העתיקה לגיוס עובדי מיקור חוץ בחברות מודרניות היום. בתקופה ההיא גייסו שכירי חרב כדי להשלים יכולות ואיכויות שלא היו בהישג ידו של הגוף השוכר. ואילו מטרת גיוס עובדי מיקור חוץ היום היא בדרך כלל הקטנת עלויות לארגון השוכר.

ומה היו תוצאות הקרב?
היוונים – שסמכו על כוחות פנים ארגוניים אורגאניים – משכו את כלי השיט הפרסיים אל תוך מיצר צר שבו לא יכלו לתמרן וכך, באמצעות הסירות הקלות יותר שלרשותם הצליחו לנגח את כלי השיט הפרסים ולהטביע אותם.
הפינקים, שהיו חלק מהצי הפרסי, לחמו היטב, אך עם תחילת הקרב, כאשר ראו שתוצאותיו (הרבעוניות..כולל ההחזר העתידי על ההשקעה) נוטות לרעתם, הם נסו על נפשם. הפרסים הובסו בקרב וכנראה גם במערכה. כסרכסס, שנותר ללא אפשרות להעביר אספקה ותגבורת מן האימפריה אל יון הכבושה, נאלץ לסגת בבושת פנים,

לפי ההיסטוריון היוני הרודוטוס, בילה כסרכסס המוכר לנו היטב בשמו אחשוורוש את שארית ימיו ב"שתייה כדת אין אונס ובטיפוח הרמון מפואר וגדוש נשים"... ביניהן כנראה הייתה גם אסתרקה המלכה.

ולנושא שכירי החרב, או מיקור החוץ-  האם מתוצאות קרב זה ניתן להסיק מסקנות לגבי העסקת עובדים במיקור חוץ בחברות מודרניות? האם חברה שמוציאה רבים מתהליכיה למיקור חוץ אינה צפויה לתוצאה הדומה לתוצאות הקרב עבור הפרסים כאשר יעלו קשיים ?
כמובן שהשוואה כזו הינה פשטנית בעיקרה, מכיוון שהיו גורמים נוספים שהכריעו את הקרב, בפרט האסטרטגיה הימית העדיפה של תמוסתיקלס. אך מה רע בהשוואה, לפחות כתרגיל אינטלקטואלי?

לקריאה נוספת ממומלץ:
The Battle of Salamis / Barry Strauss
The Histories (Penguin Classics), By Herodotus
http://www.ariel.ac.il/js/2004_2005/hadar_a.doc

מאת: יובל ניר מנכ"ל שותף ב TLR Tech בע"מ, יועץ מומחה למערכות מידע – אורקל וסאפ, והיסטוריון חובב






אפרופו מיקור חוץ – מי משלם בראשו...

מספרים על אחשוורוש – כסרכסס כי בדרכו חזרה לפרס עלה על סירה מלאה בחייליו הנסוגים. כשהיו בלב הים פקדה אותם סופה שאיימה להטביע את הסירה. כסרכסס שאל את הקברניט האם יש סיכוי להינצל וזה ענה לו, כי רק אם יקטינו את משקל המשא של הסירה באופן משמעותי יוכלו לצלוח את הסופה בשלום. כסרכסס פנה לחייליו וביקש מהם לקפוץ מהסיפון. לאחר שמספר מהחיילים קפץ אל מותו בים הגיעה הסירה לחוף מבטחים.
כסרכסס ציוה לתת לקברניט הסירה מטבעות זהב כאות תודה על שהציל את חייו, ומיד ציווה כסרכסס גם לערוף את ראשו של הקברניט משום שגרם למותם של רבים מחייליו בים.

מתוך ספר האנקדוטות, ברטלט, 1985





 
להרשמה לירחון "מקוון אליך". לחץ כאן
להסרה מרשימת תפוצה. לחץ כאן