If you can't read this, an online version is available here
 
גיליון 18, ינואר 2008

שלום,

בזכות הקור אתם בודאי יושבים מול המחשב, תנור מחמם את גבכם ובידכם כוס תה מהביל.
זו הזדמנות יפה לקרוא מאמרים מרתקים ולבחון מחדש איך מתקדם ניהול הפרויקטים בחברתכם.

לשם כך בירחון החודש בישלנו עבורכם את הנושאים הבאים;

בזרקור-  כיצד נעריך עד כמה הארגון בוגר מבחינת ניהול הפרויקטים שלו ואיזה דרך יש לו עוד לעשות. בסדרת כתבות חדשה העוסקת בהשבחת חברות, ננתח את פעילותן של החברות הסלולאריות ומה אנחנו יכולים ללמוד מהן. ולסיום, הבאנו אנקדוטה משעשעת על פרספקטיבה.


אנו מקווים שתמצאו את הירחון מעניין ושימושי.
נשמח לקבל הארות, הערות, והצעות.

בברכה,                                                              
חן בנדור  ניר
מנהלת חטיבת סביבה
ספיר
ניהולתהליכיםוסביבהבע"מ

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

 

מודלים של בגרות ארגונית –  מאמר רביעי בסדרה
במאמר הקודם התייחסנו לשלושת הצירים לאורם מגדירים את תפקידי משרד ניהול הפרויקטים – PMO ; http://www.sapir-cs.com/december_2007.html

במאמר החודש נתאר מודלים של בגרות ארגונית ולמה חשוב להכיר אותם כאשר מטמיעים PMO   בארגון;
בעשור האחרון התפתחו מספר מודלים של בגרות ארגונית. מודלים אלה מגדירים את המצב הקיים של ניהול המוצר או הפרויקטים בארגון ומציעים תוואי -  Road Map  למצב רצוי עתידי; ניתוח פערים בין המצב הקיים לבין המצב הרצוי מאפשר בחירה של צעדים הכרחיים לצמצום הפער. צעדים אלה כוללים בין היתר, גיבוש והטמעת מתודולוגיה, תהליכים, כלים, שיטות, הדרכה ועוד.
(בהקשר זה ראוי להזכיר אתOPM3  מבית היוצר של PMI – מתודולוגיה מובנית להערכת מצב קיים ובניית תכנית להגעה למצב רצוי).


בחרנו להציג את שני המודלים הבאים, הראשון ספציפי לניהול פרויקטים והשני רלבנטי לפיתוח תוכנה:

KPMMI – מודל חמישה שלבים של בגרות ארגונית בניהול פרויקטים:

  • שפה אחידה בניהול פרויקטים
  • תהליכים משותפים
  • מתודולוגיה אחידה
  • Benchmarking
  • שיפור מתמיד

CMMI – מודל חמישה שלבים של בגרות ארגונית בפיתוח תוכנה  Capability Maturity Model Integrated   Software Engineering Institute  :

  • ראשוני, בקרה ניהולית בסיסית – כלים 'חלשים' אד הוק, לא פורמליים
  • מנוהל, הגדרת תהליך – תהליך יציב
  • מוגדר, בסיס להתקדמות – תהליך מנוהל
  • מנוהל כמותית, מדדים של תהליך ומוצר  – תהליך מבוקר
  • אופטימיזציה, שיפור מתמיד

בהתייחס למודל של Kerzner   הרי שמרבית הארגונים ממוקמים בין מדרגה 2 למדרגה 3, דהיינו:
הארגון יצר שפה משותפת אחידה (פחות או יותר) בתחום ניהול הפרויקטים. מאמצים ליצירת כלים ושיטות אחידים נשאו ונושאים פרי מזה שנה או שנתיים ובשלב זה נעשה מאמץ להטמיע מתודולוגיה אחידה לניהול פרויקטים.
תפקידו של משרד ניהול הפרויקטים, להוביל את הארגון בתהליך ההתבגרות; מיקומו של המשרד על הצירים אותם מנינו במאמר הקודם משתנה בהתאם לבגרות הארגונית. (http://www.sapir-cs.com/december_2007.html )

אחד הכשלים הבולטים ביותר שאנו מזהים בהטמעות  PMO  הוא חוסר הבנה והיעדר אדפטיביות למענה ולתפקידים המשתנים של ה PMO   עם התבגרותו של הארגון ביכולות ניהול הפרויקטים שלו.

הכשל נובע מכך שאופי המנהל/העובדים/היועצים המאיישים את ה PMO  במדרגה הראשונה של הבגרות הארגונית שונה לחלוטין מהאופי הנדרש עבור ארגון המצוי במדרגה הרביעית של הבגרות. מרבית הארגונים אינם משכילים לעכל את השינוי הנדרש וכתוצאה המשרד אינו מעניק את המענה ההכרחי עם התבגרות הארגון.

בנוסף, היכולת של הארגון לעכל את הפתרונות של המשרד לניהול פרויקטים משתנה עם תהליך ההתבגרות; יש התאמה חד-חד ערכית בין צרכי המשרד לבין הבגרות של הארגון ובין הצרכים של הארגון לבין הבגרות/איוש של המשרד; כשל בהתאמה זאת מביא בהכרח למשרד לא יעיל אשר אינו תורם לשורה התחתונה של הארגון וכתוצאה מביא עם הזמן ביטולו של המשרד.

בירחון הבא נתייחס לצירי ההגדרה של ה PMO.

מאת: מיכאל ניר מנכ"ל ספיר ניהול תהליכים וסביבה בע"מ


 




 

חברות סלולאריות – שירות למראית עין
במדור החדש – השבחת חברות – נבחן חברות ישראליות ובינ-לאומיות מבחינת הערך שהן מספקות לבעלי העניין וההון; נתבונן בכלל התהליכים הארגוניים – הפיתוח, השיווק, התפעול, המכירות, ועוד, למול השוק והמתחרים וננתח אותם. נבסס את הניתוח שלנו על נתונים גלויים המתפרסמים בעיתונות הכתובה ועל תובנות שפיתחנו כצרכנים של חברות אלה.
הפעם התמקדנו בחברות הסלולאריות; מעניין לנתח את תהליך יצירת הערך בחברה סלולארית, ולבחון כשלים העתידים לפגוע בערך החברה כתוצאה מכניסתו של חוק ניוד המספרים לתוקפו לפני כחודשיים.

על מנת לנתח את השוק הסלולארי נניח את ההנחות הבאות:

  • העלויות התפעוליות בין החברות הסלולאריות המובילות דומות
  • סל המוצרים של החברות זהה
  • הטכנולוגיה זהה
  • המנוע לצמיחה/להכנסות תלוי במספר הלקוחות – בהנחה שחתך הלקוחות בין החברות זהה (למראית עין הנחה זו בעייתית אך אם נבחן חתך של אופי השימוש ולא חתך של גיל או של מקצוע נגלה כי הנחה זאת סבירה)
  • עלות גיוס של לקוח חדש גבוהה בסדרי גודל מעלות שימור של לקוח קיים (הנחה זו מבוססת על מחקרים בשווקים מגוונים)
  • מההנחה לעיל ניתן להניח שעלות מניעה של מעבר לרשת מתחרה נמוכה בהרבה מעלות גיוס לקוח חדש או לקוח מרשת אחרת (קשה להאמין שיש עוד לקוחות 'חדשים' בישראל....)

מההנחות לעיל ניתן להסיק כי צוואר הבקבוק העיקרי בהגדלת ההכנסות והרווחיות הוא שמירה על לקוחות קיימים ושיווק של תכנים, תכניות וחבילות נוספות לקהל זה.
החברה הסלולארית שתיתן את השירות הטוב ביותר ללקוחותיה, תצליח לשמר לקוחות קיימים ובכך תזכה ביתרון על פני המתחרות. לכן, אנו מצפים שהחברות ישפרו באופן משמעותי את רמת שירות הלקוחות שלהן.
האם כך נראים פני הדברים חודשיים לאחר כניסת החוק לתוקף?

על מנת לתפעל מערך שירות לקוחות מתקדם הטמיעו החברות מערכת CRM ( ראו: http://www.sapir-cs.com/september_2007.htm ). זו המערכת אשר מציגה באופן מיידי את נתוני המתקשר לשירות הלקוחות ומאפשרת לנותן השירות לסקור מידע אודות הפונה ולכוון את המענה שלו בהתאם לנתוני הלקוח.
לפי דעתנו למרות הטמעת הכלים המורכבים והיקרים, לא ניכר שינוי משמעותי במתן שירות הלקוחות וזאת לדעתנו משלושה טעמים:

  • כוח אדם לא מנוסה וחסר מוטיבציה המאייש את מרכזי השירות
  • שימוש לקוי וחלקי בתוכנת CRM
  • מסרים לא אחידים

כוח אדם לא מנוסה המאייש מרכזי שירות

ניתן להשוות את מרכזי השירות בחברות הסלולאריות למערכת התפעול בארגון יצרני. מרכזים אלה נמדדים לפי ההוצאה התפעולית ומכאן היעד של החברה למזער את ההוצאות על כוח אדם. כתוצאה החברות בוחרות לאייש את המרכז בעובדים צעירים המועסקים לרוב בשכר נמוך.

חוסר הניסיון ו/או הכשרה בלתי מספקת הניתנת לעובדים גורמים לכשלים הבאים; הנציגים אינם בקיאים בהתמודדות עם מגוון קהלים ודרישותיהם, הם אינם יודעים כיצד להתמודד עם התפרצויות של לקוחות, ואינם גמישים במתן מענה לצרכים ייחודיים. סביבת ההמתנה הנוחה והקפה חינם אינם מחפים על כשל זה;

בנוסף, הנציגים במרכזי השירות אינם מעודדים רכישה של חבילות ותכנים ואינם פרואקטיביים בתהליך שירות ומכירה.
מהתנהלות זו ניתן להסיק ששימור הלקוחות על ידי מתן שירות איכותי אינו המטרה של מרכז השירות.

לסיכום – הבנה חלקית בניהול לקוחות המביא לאובדן לקוחות; בשוק של לקוחות שבויים זה עובד – בשוק תחרותי התנהלות כזו מסכנת את היתרון הקטן שיש לחברה על פני מתחרותיה.

שימוש לקוי וחלקי בתוכנת CRM 

אנו מסיקים כי הניצול של תוכנת ניהול הלקוחות מוגבל. בוודאי שאין בנמצא תהליך המחבר את צרכי השוק לתהליך פיתוח המוצרים; כלומר, אין איסוף אקטיבי של נתונים אודות צרכי הלקוחות בזמן אמת כבסיס ומאיץ לפרויקטי פיתוח של מוצרים חדשים.

אחת העדויות להיעדר קשר בין צרכי לקוח לבין פרויקטי הפיתוח הוא ריבוי תוכניות וחבילות. מגוון רב של התוכניות אינו בהכרח חיובי, מכיוון שהוא מקשה על נציגי שירות הלקוחות להכיר את האפשרויות הרבות ולהתאים חבילה לצרכן; דוגמא לכך היא, שבפניות עוקבות לנציגי שירות ניתן לקבל חבילות זהות בתעריפים שונים. שימוש מושכל בתוכנת   CRM יכול לאפשר הקטנה של כמות החבילות ובכך להקל גם על נציגי השירות וגם על הלקוחות – צרכנים 'יודעים' הם צרכנים 'שמחים'.

כשל נוסף הנובע משימוש לקוי בתוכנה הוא זמן המתנה ארוך לשירות. אשר לעיתים נובע מהפנייה לא 'חכמה' של לקוחות בעת מתן שירות טלפוני, ואף במרכזי שירות.

לסיכום – שימוש חלקי ולא עקבי בנכסים יקרים אשר הוטמעו; בשוק של לקוחות שבויים זה עובד – בשוק תחרותי התנהלות כזו מסכנת את היתרון הקטן שיש לחברה על פני מתחרותיה.

מסרים לא עקביים  – החברה אינה 'מדברת' בקול אחיד

פעמים רבות התייעצות עם נציגי שירות ומכירה במקומות שונים מניבה המלצות לא עקביות על שירותים זהים. כלומר, החברות אינן מקפידות על אחידות המסרים. יתכן ותופעה זו נובעת מריבוי האפשרויות לבחירה וממספר גדול של נותני שירות מבוזרים. שירות לא אחיד יוצר אי התאמות במסר שהחברה משדרת, פוגע בתדמית החברה, מרגיז את הלקוחות ומחייב כיבוי שריפות והשקעה גדולה בפרסום להחדרת מותג – פעילויות ריאקטביות יקרות.

לסיכום – מסרים לא עקביים; בשוק של לקוחות שבויים זה עובד – בשוק תחרותי התנהלות כזו מסכנת את היתרון הקטן שיש לחברה על פני מתחרותיה.

בירחון הבא – נפרט איזה צעדים ניתן לעשות על מנת להתגבר על הכשלים שפרטנו. נשמח להיות הלקוחות הראשונים שיעברו לחברה הסלולארית שתאמץ פתרונות אלה.

 




 

על פרספקטיבה

לה-גוורדיה פ. (1882-1947) – פוליטקאי אמריקאי (ארה"ב), ראש עיריית ניו יורק (1933-1945). על שמו נקרא שדה התעופה בניו יורק.

מספרים על לה גוורדיה שבזמן שהיה ראש העיר הטרידה אותו העובדה שהמשטרה נוהגת בחומרה עם בני נוער עבריינים לכאורה. הוא ניסה להסביר למפכ"ל מה ההבדל בין התנהגות פרועה ומעשי קונדס לבין עבריינות;
'כאשר אני הייתי ילד הסתובבתי עם חברי ברחובות, כשמצאנו סוס קשור היינו "לוקחים אותו לסיבוב" בעיר ומחזירים אותו למקומו'.
'האם אתה מנסה לומר לנו' שאל אחד מהשוטרים 'שאתה – ראש עיריית ניו יורק – היית פעם גנב סוסים?'
'לא' ענה לה-גוורדיה 'אני מנסה לומר לכם שהייתי פעם ילד'...

מתוך ספר האנקדוטות, ברטלט, 1985





 
להרשמה לירחון "מקוון אליך". לחץ כאן
להסרה מרשימת תפוצה. לחץ כאן