גיליון 10, מאי 2007


שלום,

החודש בטנא ממיטב הביכורים; ב'זרקור' : מה קרה לחברת מנור טכנולוגיות? האם הצליחו לנסח יעדים תפעוליים אפקטיביים? והאם הייתה לחברת קלקר יד בנושא? במדור מומחיות בניהול – האם ניתן לקצר זמני פרויקט באמצעות "Crashing"  ולבסוף צעדים לחשיבה ירוקה האם אנחנו מקדמים את הארגון שלנו אל האלף הבא?
אנו
מקווים שתמצאו את הירחון מעניין ושימושי.
נשמח לקבל הארות, הערות, והצעות.

מיכאל ניר
מנכ"ל 
ספיר ניהול תהליכים וסביבה בע"מ



האם מוצרי מדף בתחום הייעוץ העסקי/ ארגוני יכולים להיות אפקטיביים?


בחודש שעבר עזבנו את מנהלי מנור לקראת ישיבה גורלית; לאחר ששכרו את שרותי חברת הייעוץ קלקר על מנת שתעזור להם בהגדרה של מדדים ארגוניים ותפעוליים. חברת קלקר שהטמיעה את שיטת ה BSC זימנה את המנהלים לישיבה. כולם הגיעו בזמן וחיכו במתח, האם שיטת ה  BSCאפקטיבית? האם הצדיקה את המחיר ששילמו? מה המדדים החדשים? כמה הם אפקטיביים? האומנם כל זה היה כדאי? האומנם? האומנם? האומנם????
לפתע התעורר מנכ"ל מנור, צביאל מנור, כשהוא שטוף זעה והתיישב במיטתו.
אנחת רווחה נפלטה מפיו כאשר גילה שהוא לא נמצא בחדר הישיבות אלא בחדר השינה שלו, ושמח לשמוע את נשימותיה השקטות של חוה אשתו. הוא נזכר בחלום הבלהות שפקד אותו, בו התגודדו ברצפת הייצור גדודי יועצים האוחזים בידיהם קלסרים עבי כרס ומערכי כרטיסיות צבעוניים. מדי פעם חבורה של יועצים צעירים אחזה בעובדי ייצור וותיקים וניסתה לדחוס אותם לתוך קוביות בצבע ירוק...זה היה חלום יוצא דופן וצביאל הרגיש שהוא חייב לגלות את פשרו.
בבוקר כאשר נכנס לחדר הישיבות עדיין המשיך החלום לרדוף אותו. מטרת הישיבה הבוקר הייתה לבחון את העסקת קלקר כיועצים חיצוניים בתהליך קביעת המדדים שמתעכב כבר חודשים.... לפתע, התבהרה התמונה לנגד עיניו, שלא כמנהגו, קטע את הישיבה נעמד ואמר,
חברים יש לי הארה !
למה לעזאזל אנחנו הולכים לאיבוד בכל הקשור לקביעת המדדים?
על אף הערכתי הרבה לפועלה של קלקר עימנו לאורך השנים, אני חושב שבמקרה הזה, זו תהיה טעות ליישם את ה BSC , וזאת משתי סיבות: האחת קשורה לאופן היישום של המוצר והשנייה קשורה למוצר עצמו, ואני אפרט;
מניסיוני, המוצר שמציעים לנו הוא "מוצר מדף" כלומר, מכלול של תהליכים מנוסחים מראש אשר מיושמים באופן דומה בארגונים שונים. את התהליך יישמו קבוצה של מהנדסים צעירים ע"י התאמתו עד כמה שניתן לחברה שלנו, לכן לא נגלה כאן מקוריות או ערך מוסף עבורנו.
בנוגע לשיטת ה BSC לא צריך להיות חכם גדול על מנת להבין כי אפשר להתחשב גם במדדים שאינם פיננסים. למה אנחנו צריכים את כל ה"פירוטכניקה" מסביב כאשר אנחנו יכולים לבחור בדרך פשוטה וישירה?
אני מאמין ביכולות שלנו לקדם את בחירת המדדים. ייתכן ונידרש להקצות זמן ומשאבים ולהיעזר ביועץ בעל תובנה ותפיסת לקוח שילווה אותנו בבחירת המדדים של עצמנו. כך לא נצטרך להתכופף ולהיכנס לקופסא צבעונית של מוצר מוכן מראש...
המנהלים שהופתעו מהתפרצותו הלא רגילה של מר מנור נשארו פעורי פה אך לאחר מספר דקות התעשתו והחלו מנידים בראשם לחיוב.
.. כעבור חודשיים, עבודת הצוות המאומצת נשאה פרי ובעזרת תמיכתו המקצועית של אבי קלקר – יועץ בעל מעוף ותובנות, הצליחו  להגדיר, לנסח ולהטמיע מדדים מקצועיים המתאימים למנור טכנולוגיות; מדדים התומכים בתכנית העסקית ובחזון ארוך הטווח של החברה.
עוד בנושא מדדים ארגוניים בגיליון November_2006
הכותב הוא מיכאל ניר מנכ"ל ספיר ניהול תהליכים וסביבה.



"Crashing"
-  ל"רסק" את הפרויקט

"Crashing"-  שיטה לקיצור משך פעילויות בפרויקט (בד"כ כאשר יש חריגה בלוחות הזמנים); העיקרון הנו להוסיף משאבים (כוח אדם) לפעילויות בנתיב הקריטי על מנת לבצען מהר יותר. החישוב המתמטי התיאורטי מראה כי אפשר לקצר את משך הפעילויות, אולם בפועל לשיטה יש מספר חסרונות מובנים המביאים לכישלונה.
החסרונות העיקריים:
   תוספת של משאבים מביאה ליצירה של ערוצי תקשורת נוספים ולאי סנכרון של פעילויות בפרויקט; כתוצאה, משך הביצוע מתארך.
זמני הלמידה (עקומת למידה) של המשאבים מקזזים את הקיצור במשך הפרויקט.
קשה לעדכן את תהליכי ניהול הפרויקט לקצב החדש; כתוצאה אין ניצול יעיל של השקעת המשאבים הנוספים.
מה כן ניתן לעשות על מנת למנוע חריגה מלוחות הזמנים? – כאשר הפרויקט מאחר – בעיקר פרויקטי מחקר ופיתוח גדולים המבוצעים באתרים שונים במקביל, דווקא הקטנה של כמות המשאבים יכולה לתרום לקיצור משך הפרויקט כולו; זאת ע"י ביטול ערוצי תקשורת גוזלי זמן ומיקוד של המשאבים 'המומחים' בעבודתם בלי שיבזבזו זמן על סינכרונים למיניהם.




The Natural Step- צעד קטן לקיימות, צעד גדול למין האנושי

קיימות- להשתמש במשאבים על מנת לספק את כל צרכינו בהווה בלי לפגוע במשאבים של הדורות הבאים. http://en.wikipedia.org/wiki/Sustainability
בשנת 1989 הוביל קארל הנריק, מדען וד"ר לסרטן, את הקהילה המדעית בשוודיה לנסח תנאי מערכת בסיסיים לקיימות:
1. בחברה ברת קיימא אין פיזור שיטתי של חומרים שהוצאו מקרום כדור הארץ באטמוספרה – האדם משתמש בחומרים שונים ששקעו בתוך מעטפת כדור הארץ ואינו מחזיר אותם למקומם הטבעי (פחם, נפט, מתכות, מינרלים ועוד). בכך הוא גורם לתופעות כגון אפקט החממה, הצטברות של מתכות ברקמות של בעלי חיים שונים בני האדם ועוד.
לפי תנאי זה יש להפסיק לפזר באטמוספרה חומרים שלא אמורים להיות שם. ניתן לעשות זאת ע"י החלפת השימוש בחומרים אלא לטובת חומרים הנמצאים בשפע באטמוספרה, הקטנת השימוש בדלק מאובן, ושימוש יעיל בחומרים ע"י מחזורם.
2. בחברה ברת קיימא לא מייצרים חומרים חדשים יציבים ובלתי מתכלים – יצירה של חומרים חדשים יציבים ובלתי מתכלים בקצב מהיר יותר מאשר הקצב בו הם מתפרקים, גורמת להצטברות חומרים אלה בסביבה. הדוגמאות להשפעת חומרים אלה רבות - אחוז גבוהה של תחלואה באזורים הקרובים למקורות זיהום, רשימה הולכת ומתארכת של חומרים מסרטנים ועוד.
לפי תנאי זה יש להפסיק לייצר חומרים חדשים בקצב העולה על קצב פירוקם. לשם כך יש להחליף את החומרים היציבים באחרים הנמצאים באופן טבעי בסביבה או בחומרים מתכלים. יש להשתמש בחומרים ביעילות ולמחזר אותם.
3. בחברה ברת קיימא שומרים על מערכות אקולוגיות – הגידול באוכלוסייה האנושית מביא לניצול הולך וגדל של מערכות אקולוגיות כגון בנייה על שטחים פתוחים, כריתת ובירוא יערות, הרס שטחי מכרות ושימוש בשטחי ים. הרס מערכות אלה גורם למגוון תופעות: שינויי אקלים, הכחדת מינים, פגיעה במקורות מזון ומקורות מים ועוד.
תנאי זה דורש הפסקה של הרס המערכות האקולוגיות ע"י שימוש רק במשאבים ממערכות מנוהלות היטב. ונקיטת משנה זהירות כאשר אנו מעוניינים לשנות מערכות אקולוגיות.
4. בחברה ברת קיימא מספקים את כל הצרכים האנושיים ברחבי העולם – עשרים אחוזים מאוכלוסיות העולם מנצלים כשמונים אחוז מהמשאבים בעולם- על המין האנושי מוטלת המשימה לספק לכל אדם על פני כדור הארץ את התנאים למחייה בצורה שלא תפגע במשאבים של האחרים ולא במשאבי הדורות הבאים.
על מנת לקיים תנאי זה, יש להתחיל מהקרוב, לנהוג בצדק כלפי כל מי שאנחנו משפיעים עליו.
שיטת-   The Natural Step פותחה לאור תנאי המערכת ומטרתה לקדם קיימות בעולם. עקרונות השיטה כוללים בחינה לעומק של התנהלות הארגון לאור תנאי המערכת וביצוע שינוי נרחב המוביל את הארגון לפעול בתוך המסגרת שמגדירים תנאים אלה. השינוי מבוצע ע"י כל העובדים בארגון (ובכך מקדם את תנאי מערכת מספר 4). ומשתמש בחשיבה יצירתית לביצוע השינויים. השאיפה היא לבצע שינוי מתמשך צעד אחר צער המתחיל במשימות המיידיות הקלות להשגה ומתבטא גם באסטרטגיה הארגונית.
סיפורו המרתק של קארל הנריק, פיתוח הרעיון יחד עם הקהילה המדעית בשוודיה, וכיצד התגלגל הרעיון מכלי מדעי לכלי המשמש כיום ארגונים גדולים כמו איקאה ומקדונלדס מפורט בספר:
The Natural Step Story (2002)- Seeding A Quiet Revolution/ Karl- Henrik Robert
הכותב הוא חן ניר מנהלת חטיבת סביבה, ספיר ניהול תהליכים וסביבה בע"מ




 
להרשמה לירחון "מקוון אליך". לחץ כאן
להסרה מרשימת תפוצה. לחץ כאן