גיליון 15, אוקטובר 2007

 

שלום,

מי היה מאמין שהחגים יגמרו. אבל כמו שנאמר, לא ניתן לעצור את הזמן, ואנחנו חוזרים לשגרה; בזרקור סדרה חדשה של כתבות העוסקות בניהול פרויקטים. הפרק הראשון דן בהבדל בין פרויקט בודד לתוכנית. מדור מומחיות בניהול, ממליץ איך לא לתמחר שעות תקן. בסביבה השגרה אינה מבורכת, לכן אנחנו קוראים למהפכות והפעם תיאור חשיבתו של וויליאם מקדונאו הקורא למהפכה תעשייתית חדשה.


אנו מקווים שתמצאו את הירחון מעניין ושימושי.
נשמח לקבל הארות, הערות, והצעות.


בברכה,

חן בנדור – ניר
מנהלת חטיבת סביבה   
ספיר ניהול תהליכים וסביבה בע"מ

 

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------


תוכניות, פורטפוליו ופרויקטים (1)

בסדרת המאמרים שנפרסם בירחונים הקרובים נציג סקירה אודות פרויקטים, תכניות, מחזורי חיים של פרויקט ומוצר, ניהול פורטפוליו פרויקטים, יעדים עסקיים למול יעדי פרויקט, הקשר בין תוצרי הפרויקט לדרישות וליעדים, מודלים של מחזורי חיים והתאמתם לסביבת הפרויקט ועוד.
והפעם –  מה ההבדלים בין פרויקט לתכנית;
בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת ההבדל בין פרויקט לתכנית היה בעיקרו סמנטי, בעשורים האחרונים ההפרדה נעשית ברורה יותר. ההגדרה הבאה לקוחה מתוך PMBOK® :
פרויקט – מאמץ חד פעמי בעל משך מוגבל ליצירת מוצר, שירות או תוצאה.
תכנית – קבוצה של פרויקטים קשורים, המנוהלים בתיאום, לצורך השגת יתרונות בביצוע ובבקרה, שאינם מתאפשרים בניהול של כל פרויקט בנפרד; תכניות יכולות לכלול רכיבי עבודה חיצוניים לתכולה של פרויקט בודד בתכנית.

תכניות מיושמות לרוב בפיתוח מוצרים ובהטמעות נרחבות של מערכות.

במקרה הראשון, פיתוח מוצר, פרויקט יכלול את פיתוח המוצר משלב הייזום, דרך התכן ההנדסי, בניית אבי הטיפוס ובדיקתם, עד העברת המוצר לייצור.
התכנית תכלול את כלל מחזור החיים של המוצר, מתחילת חייו במחקרים השיווקיים, דרך הגדרת הדרישות, עובר בפרויקט הפיתוח, התפעול, האחזקה, הקטנת עלויות, הכנסת שיפורים, וכלה בסיום חיי המוצר; כל אחד מהשלבים יכול להיות ממומש בפרויקט. (מחזור חיי התכנית ומחזור חיי המוצר חד הם, ומהווים גישה אסטרטגית לתכנון וניהול המוצר.)

במקרה השני, הטמעת מערכת, התכנית תכלול אוסף של פרויקטי הטמעה בחתכים שונים, ותעניק מעטפת אינטגרטיבית למאמץ הניהולי. במילים פשוטות – התכנית תאפשר ניהול מושכל של המשאבים, ניהול ובקרה על כלל הפרויקטים בתכנית, התייחסות להיבטי תקציב ולו"ז בראייה המקדמת את כלל היישום ולא מקסום מקומי של פרויקט בודד.

תכנית יכולה להיות סך של פרויקטים שבעיקרם מבוצעים בטור בזמן ובמקום (מקרה ראשון) ויכולה להוות מסגרת רחבה עבור פרויקטים מקבילים בזמן ובמקום (מקרה שני);
המקרה השלישי, הוא שילוב של המקרה הראשון והשני וקיים במגה פרויקטים.

בכל המקרים הארגון צריך להפיק ערך מוסף מפעילות במסגרת תכנית. לעתים קרובות, ארגונים מתפתים להגדיר מסגרת של תכנית לפעילות, גם כאשר אין הצדקה לכך ופעילות פרויקטלית מספיקה בהחלט; הנזק הנגרם הנו שכבת ניהול נוספת שלרוב אף מעכבת את הביצוע.

הפירמידות – פרויקט או תכנית?; בהתאם להגדרות, הפירמידות הם פרויקט, מכיוון שלו הפרעונים היו בוחנים את כלל עלויות מחזור החיים, כפי שיש לעשות בתוכנית, הם היו מוותרים מראש ומכלים את זמנם במשחקי קריקט.

ההתייחסות הנרחבת בעולם לתכניות נובעת מפיתוח מואץ של מוצרים המחייבים תכנון מקיף של עלויות אחזקה והצטיידות ארוכת טווח בחלפים. בנוסף, קיימים היבטי גלובליזציה המביאים להטמעת מערכות חוצות יבשות המכתיבות ניהול מרכזי של המשאבים הארגוניים.  

בירחון הקרוב, פורטפוליו פרויקטים ותכניות





תמחיר שעות תקן – דגימת עבודה, או חקר זמן

אחת הבעיות הנפוצות ביותר בתהליך קביעת מחיר המוצר ובחיבור בין התמחיר, הייצור, ומערכת המידע הנה מדידת הזמן התקני לביצוע המטלה.
נציג להלן שיטה חלופית למדידת זמני תקן. התייחסות מצוינת לתפיסה השגויה העומדת בבסיס תמחור זמני התקן ניתן למצוא בספר: 'לי זה עולה יותר'.

מדידת זמני תקן בתהליך הייצור מתבצעת על פי רוב בשיטת 'חקר זמנים/עבודה'. בשיטה זו דוגם, שהוא לרוב חיצוני לארגון, מגדיר את האלמנטים המרכיבים את הפעילות הנצפית, ומודד מספר מחזורים, בהתאם למובהקות הסטטיסטית הנדרשת.
לשיטה זו מספר כשלים:

  1. המאמץ הדרוש למדידת כלל הפעילויות הנו רב, והעלויות הכרוכות בו רבות.
  2. השיטה מתאימה למקרים בהם הפעילות הייצורית הנה מחזורית בעיקרה; ניסיון למדוד פעילויות לא מחזוריות מצריך משך מדידה ארוך יותר. בסביבה הייצורית המודרנית יש מעט פעילויות מחזוריות.
  3. כמות המוצרים בסביבת הייצור המודרנית מכתיב תחזוקה שוטפת של מאגר אדיר של זמני תקן – לעתים אלפים ואף עשרות אלפים של זמני ביצוע עבור פעילויות.

הגדרה מדויקת של זמני התקן הנה משימה בלתי אפשרית מבחינת עלות וזמן המשאבים לתחזוקה. זמני התקן בארגונים חורגים לעתים בעשרות אחוזים למול המצב הקיים וכתוצאה, משפיעים לרעה על החלטות ארגוניות אסטרטגיות מבוססות תמחיר.

חלופה אפשרית לחקר זמנים הנה שיטת דגימת עבודה. שיטה זו מבוססת על דגימה סטטיסטית של הפעילויות המרכיבות את תהליך הייצור; היתרונות רבים;

  1. ניתן להסתפק במספר קטן יחסית של דגימות על מנת להשיג מובהקות סטטיסטית סבירה
  2. עלות הדגימה זולה – ניתן לבצע בעזרת דוגם 'זול'.
  3. ניתן לעדכן תוצאות מדידה בקלות יחסית.

דגימת עבודה אינה פותרת את בעיית כמות זמני התקן, אך מקטינה בתשעים אחוז את הזמן הנחוץ לאיסוף זמני התקן ואת העלויות הכרוכות בכך.

על מנת להקטין את מספר הזמנים במערכת מומלץ ליישם שיטות ניהול ייצור מתקדמות, ושוב נפנה אתכם לספר המצוין 'לי זה עולה יותר'. פרק לדוגמא המפרט את עיקרי הספר ניתן למצוא כאן.

מאת: מיכאל ניר מנכ"ל ספיר ניהול תהליכים וסביבה בע"מ




"עולם תעשייתי שש בבוקר"...
המהפכה התעשייתית החדשה על פי  William McDonough   

"אם היו מציעים לכם מכשיר שעשוי מארבעת אלפים חומרים רעילים ומתכות כבדות והוא עלול להתפוצץ - האם הייתם מעמידים אותו מול העניים של הילדים שלכם ומעודדים אותם לשחק איתו? ובכן, זה בדיוק מה שאתם עושים כשאתם צופים בטלביזיה".....
זאת מספר לנו וויליאם מקדונאו, ארכיטקט ומעצב אמריקאי המטיף למהפכה תעשייתית חדשה; "..עלינו להפסיק לראות בטבע אויב שיש לאלפו בשביל המין האנושי. במקום, אנחנו צריכים ללמוד מהטבע ולהעתיק את אופן פעולתו"... את עקרונות השינוי למהפכה פרטו מקדונאו ושותפיו במסמך שנקרא "עקונות הנובר" 1991-1992. http://www.mcdonough.com/principles.pdf

אחד העקרונות המרכזיים הוא ביטול המושג אשפה. בטבע אין אשפה- הפסולת של האחד היא חומר הגלם של האחר. כדי שהמין האנושי יוכל לאמץ עיקרון זה עליו לשנות את התנהלותו בשתי דרכים: הראשונה ייצור מוצרים מחומרים שאינם רעילים ומתכלים והשנייה במקום לשווק מוצרים לתת שרות.

שתי דוגמאות לפרויקטים שהוביל מקדונאו ברוח זו:

  1. מפעל לייצור בדים בשוויץ שהרשויות איימו עליו בסגירה בגלל זיהום מים; בתהליך הייצור של הבדים השתמש המפעל ב 1600 חומרים שונים. בבדיקת ההשפעות שיש לחומרים הללו על הגוף האנושי כגון, רעילות, גרימת סרטן, הצטברות וכדומה, התגלה כי מבין כל החומרים רק 16 בטוחים לשימוש. בעקבות ממצא זה, עיצבו מקדונאו ושותפיו עבור המפעל בדים המכילים רק את 16 החומרים הבטוחים לשימוש. הפקחים שהגיעו לבחון את שפכי המפעל חשבו שהמכשירים שלהם התקלקלו מכיוון שלא מצאו זיהום כלשהו בשפכי המפעל. הסיבה שהמכשירים לא עבדו הייתה כי פשוט לא היו שם חומרים רעילים!
  2. נייקי, המושמצת ומנצלת העובדים, עובדת יחד עם מקדונאו על תכנון נעליים שאפשר יהיה למחזר את כל חלקיהן. כלומר, בתור צרכנים נוכל "לשדרג" את נעלי ההתעמלות; להחזיר את הישנות ולקבל חדשות במחיר מוזל. מה הרוויחה נייקי? לקוחות שימשיכו לשדרג אצלה נעליים לאורך שנים. היא עברה מלהיות יצרנית של נעליים לספקית של שירות – הנעלה.

במהפכה התעשייתית הקודמת המציאו במפעל של פורד את פס הייצור. היום המפעל, שמנוהל ע"י הנכד של פורד, שואף להוביל את המהפכה התעשייתית החדשה. הם שכרו את שרותיו של ווילאם מקדונאו לתכנן עבורם את המפעל הותיק בנהר רוז' מחדש. לפי התכנון המפעל הוותיק ישנה את פניו ואת מהותו. במפעל יישמו טכנולוגיות למחזור רכבים. הקמפוס של המפעל מתוכנן בצורה המשתלבת בטבע ומטרתו להשיב לאזור את המראה הטבעי ולנקות את מה שהצטבר שם במאה האחרונה. כך מקווים מקדונאו, שותפיו ולקוחותיו להוביל מהפכה תעשייתית חדשה אשר תשנה את אופן התנהלותו של המין האנושי.

להרצאה של מקדונאו :  
http://video.google.com/videoplay?docid=-7987612343225687713

מאת חן בנדור ניר, מנהלת חטיבת סביבה, ספיר ניהול תהליכים וסביבה בע"מ

 




 
להרשמה לירחון "מקוון אליך". לחץ כאן
להסרה מרשימת תפוצה. לחץ כאן